בענין דקדוק הלשון “שני” ו”שנים” בתורה

לשון הפסוק בדברים פרק יז:ו עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד: אך בדברים פרק יט:טו לשון התורה שונה, לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר: “ואמרתי לפני הגאון רמ”ש […]

בענין מצות הדלקת המנורה

,(:נחלקו הראשונים בדינו של נר המנורה שכבה קודם זמנו, שאיתא ע”ז בגמ’ (מנחות פ אמר רבי יוחנן אמר רבי נר שכבתה נידשן השמן נידשנה הפתילה כיצד עושה מטיבה ונותן בה שמן ומדליקה ופרש”י שצריך דישון והטבה מחדש, קודם שמדליקו, והשמן הנשאר פסול להדליקו, וז”ל: נדשן השמן נדשנה הפתילה. האי נדשן השמן לאו דווקא אלא הכי […]

בענין אברהם כהן גדול היה

איתא בילקוט שמעוני (שיר השירים רמז תתקפח) בדרשה על שם מקום העקדה “ארץ המוריה”, דבר אחר מוריה תמורה, אברהם נעשה כהן גדול תמורת שם בן נח שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר וגו’ וכיוצא בו איתא בפסיקתא רבתי (פיסקא מ), דבר אחר מוריה אמר לו רבון העולמים וכי כשר אני להקריבו כהן אני, שם כהן גדול […]

בענין מצטער פטור מן הסוכה

ידוע ומפורסם ההלכה שמצטער פטור מן הסוכה (סוכה כו.), והרמ”א הוסיף מהירושלמי (תרלט:ז) שהיושב בסוכה כשהוא מצטער נקרא הדיוט. וכתבו התוס’ (שם) שטעמו של דבר הוא מפני “תשבו כעין תדורו” שבסוכה מחוייב רק באופן שהיה יושב בביתו, ולא במצטער שהיה קם מביתו למקום אחר. והריטב”א (שם) והלבוש (תרמ:ד) כתבו טעם אחר.  והגרא”ז חידש ביאור נוסף […]